פסק-דין בתיק ב"ל 55068-12-11

1.         בפני ערעור על החלטת ועדת העררים לניידות מיום 27.11.2011 הפועלת מכח הסכם בדבר גמלת ניידות שנחתם בין ממשלת ישראל לבין המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הסכם הניידות").

2.         הועדה הרפואית לעררים קבעה כי הנכות ממנה סובל המערער איננה נכללת ברשימת הליקויים ולכן לא נקבעו למערער אחוזי מוגבלות בניידות. 

העובדות הרלבנטיות

3.         המערער, יליד 1983 חלה בפוליו וסובל מנכות ברגל ימין.

4.         ביום 13.7.2011 התייצב המערער בפני הוועדה הרפואית (ועדה מחוזית לניידות) אשר קבעה כי המערער סובל משיתוק בשוק ימין ואולם למרות מגבלתו איננו נכלל בסעיפי הליקוי שבתוספת להסכם הניידות.

5.         על החלטת הוועדה הגיש המשיב ערעור. הוועדה הרפואית לעררים בתחום הניידות קבעה  כי מגבלתו של המערער אינה נכללת ברשימת הליקויים. את החלטתה נימקה, כדלקמן: " מדובר בשיתוק חלקי של שרירי שוק אחת (ימין) הוועדה עיינה בחוו"ד ד"ר גד וולן אך אינה מקבלת אותה כיון שלא קיימים שיתוקים בשרירי הירך ולפיכך לא ניתן להכלילו ברשימת הליקויים".

                           על החלטה זו הוגש הערעור שלפני.

            טענות הצדדים

6.         המערער טען כי הוועדה המחוזית מדרג ראשון מצאה בבדיקת כח גס (בסולם 0-5) כי כל שרירי הגפה הימנית מצויים מתחת לנורמה, בעוד שהוועדה לעררים מצאה בבדיקתה את מדדי הבדיקה כתקינים לחלוטין. בנוגע לשרירי השוק אשר משותקים לחלוטין ומופיעים במדד 0 בדו"ח הוועדה מדרג ראשון, הרי שועדת הערר קבעה מדדים 1 ואף 3.

7.         לפיכך, מבקש המערער לבטל את החלטת הוועדה לעררים ולהחזיר את עניינו לוועדה על מנת שתשקול מחדש את עניינו של המערער. 

8.         ב"כ המשיב טענה כי בדרג הראשון בדיקת שרירי הירך העלו כח גס של 4 או 4+ בכל שלושת השרירים. בדרג השני בדיקת שרירי הירך העלו ממצאים של כח בדרגה 5 לשלושת השרירים. לא מדובר בהפרש קיצוני בין שיתוק מצד אחד לבין כח מלא בצד שני. הטענה שלא יתכן ויהיו ממצאים קליניים שונים בין שתי ועדות הינה טענה רפואית ולא משפטית.

9.         עוד נטען, כי בדיקתו של ד"ר וולן אליה מפנה בא כח המערער כלל לא מעלה ממצאים של שיתוק בשרירי הירך והכח החלש ביותר שנמצא בשרירי הירך - הינו 3 - 4 בשריר אחד ובשניים האחרים כח של 4. ממצאים אלה אינם נחשבים כשיתוק. בהעדר שיתוק באחד משרירי הירך לא ניתן לקבוע מוגבלות בניידות לפי סעיף הליקוי א-5, שכן סעיף הליקוי הנזכר דורש שיתוק מלא של השוק מלווה שיתוק של אחד משרירי הירך.

10.        לסיכום, לא נפלה טעות משפטית בעבודת הוועדה ודין הערעור להידחות.

הכרעה

11.           על פי החוק, ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים הפועלת מכח הסכם הניידות הינו בשאלה משפטית בלבד. בית הדין אינו מפעיל שיקול דעתו במקום שיקול דעתה הרפואי של הועדה והוא אינו מוסמך לקבוע במקומה דרגות נכות בניידות. רק אם ימצא כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הועדה, מוסמך בית הדין להתערב בה.

12.        לאחר שבחנתי את טענות הצדדים וכל החומר שהוגש לתיק החלטתי כי יש לדחות את הערעור, שכן כל טענותיו של המערער מכוונות כולם לשיקול דעתה הרפואי של הוועדה אשר, כאמור, לבית הדין אין סמכות להתערב בו.

13.        אזכיר כי סעיף א לתוספת להסכם הניידות קובע כדלקמן:

א. שיתוקים

הסעיפים המתייחסים לשיתוקים שנגרמו בעקבות האורע שאירע ששה חדשים לפחות לפני הגשת הבקשה :